מִי מְפַחֵד מִגּוּר

אֲנִי מְאוֹד אוֹהֵב חֲבֵרִים,
נֶהֱנֶה לְהַצְחִיק אוֹתָם וְלַעֲשׂוֹת קְצָת שִׁגּוּעִים,
אֲבָל לִפְעָמִים, בֶּאֱמֶת בְּלִי כַּוָּנָה,
אֲנִי מֵצִיק לָהֶם וְגַם מַפְרִיעַ לַמּוֹרָה,
וְאָז כֻּלָּם מִתְרַגְּזִים עָלַי וְכוֹעֲסִים נוֹרָא.
הַאִם יַצְלִיחַ גּוּר לִהְיוֹת חָבֵר טוֹב
וּלְהִתְחַבֵּב עַל חֲבֵרָיו?

כְּמוֹ יְלָדִים רַבִּים, גַּם גּוּר מִתְמוֹדֵד עִם רְגָשׁוֹת וְעִם יְצָרִים
שֶׁמְּצִיפִים אוֹתוֹ בְּפִתְאוֹמִיּוּת וּלְלֹא שְׁלִיטָה. הַאִם יַצְלִיחַ
גּוּר לְתַעֵל אֶת רִגְשׁוֹתָיו לְמָקוֹם חִיּוּבִי וְלִהְיוֹת חָבֵר טוֹב?

עידית עזרתי רביב, יועצת חינוכית ובוגרת לימודי אומנות במדרשה לאומנות,
עסקה שנים רבות בהוראה ובהדרכת מורים בנושא קריאה